top of page
Dr. Tamara Tilleman

ניוזלטר 1-2-3 מילים



סיפורי סרנדיפיטי - תל אביב(היכן שאני החודש)

והפעם ישירות מהמשפחה שלי.

מפעל הפיס הוקם בתל אביב באוגוסט 1951 ביוזמת ראש העיר של תל אביב, ישראל רוקח. כשהורי נשאו בשנת 1958 הם רצו לרכוש דירה ברחוב שרובו היה חולות, פרופסור שור בתל אביב. אבי אסף אגורה לאגורה ועבד משמרות כפולות, אבל חסר להם 30,000 לירות. והקבלן הודיע שלא יוכל עוד לשמור להם על הדירה.

האבא שלי, קצת כמו משה רבנו, הלך לו באותו יום נואש לראות את הדירה שאיננו יכול להכנס אליה, מבחוץ, ולהגיד שלום לחלום. הוא המשיך לרחוב אבן גבירול, שם היתה חנות קטנה שמכרה עיתונים וכרטיסי מפעל הפיס.

ברגע של יאוש הוא החליט עם מספר המעות האחרונות שיש לו בכיס, לרכוש כרטיס מפעל הפיס. החוב היה 30,000 לירות, ולכן הוא רכש כרטיס הגרלה מספר 303030.

לתדהמתם, הכרטיס זכה באותו שבוע ב 30,000 לירות, וכך הם הצליחו לרכוש את הדירה שהיתה ברבות הימים בית מגורי.

למי שחשש לרגע שמפעל הפיס הפסיד, אני רוצה להרגיע ולספר שהוא החזיק את המספר הזה באדיקות עוד 50 שנה, עד שהפיס הפך לאוטומטי. ולא רק שהוא לא זכה יותר, יש מצב שמפעל הפיס עוד חייב למשפחה שלי ככה וכך שקלים.



סיפור סרנדיפיטי - אמסטרדם(היכן שהב לומדת)

ההולנדי דירק האנמה (נפטר 1984) היה מנהל מוזיאון ואספן אמנות שנוי במחלוקת. ואלמלא ארוע שקרה אחרי מותו, היה כנראה נכתב תחת הערך שלו בוויקפידיה שהוא היה שרלטן צמרת, ולא שהוא ״שנוי במחלוקת״.

דירק ניהל את מוזיאון בוימנס ורכש עבורה יצירות מופת, אך בו זמנית הוא גם היה חבר בוועדה המייעצת לנאצים בנושאי תרבות, בזמן כיבוש הולנד. על כך הוא אפילו ישב בכלא. אבל המוניטין שלו נפגע אנושות רק כאשר הוא האשים את הצייר יוהנס ורמיר ההולנדי, בזיופים. הוא כבר שקל להתאבד כאשר במקרה נפל לידיו ציור עתיק אותו הוא רכש ב 5000 פאונד. ובשביל הציור הזה הי שווה לו לחיות ולנשות לשכנע אחרים.

רבע מאה לאחר מותו, הוא זכה בהכרה אומנותית כאשר Le Blute-Fin Mill, ציור שהוא קנה בפרוטות והאמין ששיך לואן גוך, אכן אושר באמצעים מודרניים כגון שיקוף ואנליזת חומרים, בכציור אבוד של הצייר הנודע.




סיפורי סרנדיפיטי - קפריסין (שם העברתי ריטריט)

אחד מסיפורי הסרנדיפיטיות ההיסטוריים המשמעותיים ביותר הקשורים לים התיכון הוא גילוי הספינה הטרופה קירניה בקפריסין.

בסוף קיץ 1965, תחת השמש הקופחת של קפריסין, יצא קפריסאי בשם אנדראס קאריולו למסע דיג שגרתי. המים התכולים מסביב לחוף הצפוני של האי היו המים השטוחים המוכרים לנו מהים התיכון, וגם לו. אולם ביום הזה חיכתה לו תפנית קפריזית של גורל.

ככל שדעך היום, סערה יוצאת דופן התבשלה בים התיכון השלו בדרך כלל, והפכה את הגלים לטרופים. תנאי מזג האוויר אילצו את אנדראס לשרטט מסלול לא מוכר וקרוב יותר לחוף. ללא ידיעתו, ב מקריות המעקף הזה יוביל לתגלית שתעשה היסטוריה. לתגלית אגב כפי שקבעה האקדמיה ללשון, ל סרנדיפיטי

באינסטינקטים המנוסים שלו, אנדריאס ניווט בזהירות את סירתו בסופה. לפתע, עיניו קלטו חריגה מוזרה על קרקעית הים. מבעד למשטח המתנודד של המים, הוא הבחין בצללית הרפאים של מה שנראה כספינה עתיקה. תחושת מסתורין אפפה אותו כי קפריסין, מולדתו, תמיד הייתה ערש ההיסטוריה והאגדה. מסוקרן ונרגש, הוא ציין את הקואורדינטות וכאשר חזר לקרקע מוצקה, מיהר לדווח על ממצאיו לרשויות המקומיות. חקירה בראשות ארכיאולוגים ימיים חשפה אוצר יוצא דופן: ספינת סוחר מהמאה ה-4 לפני הספירה, מסגרת השלד שלה השתמרה בצורה יוצאת דופן בחולות הזמן.

סרנדיפיטי במיטבה. אלמלא הסערה הבלתי צפויה באותו יום, ייתכן שאנדרס היה מפליג במסלול הרגיל שלו, והשריד העתיק היה יכול להישאר בלתי נתגלה, חבוי לנצח במעמקי המים.

Comments


bottom of page